תנ"ך על הפרק - ישעיה כז - מצודת ציון

תנ"ך על הפרק

ישעיה כז

361 / 929
היום

הפרק

בַּיּ֣וֹם הַה֡וּא יִפְקֹ֣ד יְהוָה֩ בְּחַרְב֨וֹ הַקָּשָׁ֜ה וְהַגְּדוֹלָ֣ה וְהַֽחֲזָקָ֗ה עַ֤ל לִוְיָתָן֙ נָחָ֣שׁ בָּרִ֔חַ וְעַל֙ לִוְיָתָ֔ן נָחָ֖שׁ עֲקַלָּת֑וֹן וְהָרַ֥ג אֶת־הַתַּנִּ֖ין אֲשֶׁ֥ר בַּיָּֽם׃בַּיּ֖וֹם הַה֑וּא כֶּ֥רֶם חֶ֖מֶד עַנּוּ־לָֽהּ׃אֲנִ֤י יְהוָה֙ נֹֽצְרָ֔הּ לִרְגָעִ֖ים אַשְׁקֶ֑נָּה פֶּ֚ן יִפְקֹ֣ד עָלֶ֔יהָ לַ֥יְלָה וָי֖וֹם אֶצֳּרֶֽנָּה׃חֵמָ֖ה אֵ֣ין לִ֑י מִֽי־יִתְּנֵ֜נִי שָׁמִ֥יר שַׁ֙יִת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה אֶפְשְׂעָ֥ה בָ֖הּ אֲצִיתֶ֥נָּה יָּֽחַד׃א֚וֹ יַחֲזֵ֣ק בְּמָעוּזִּ֔י יַעֲשֶׂ֥ה שָׁל֖וֹם לִ֑י שָׁל֖וֹם יַֽעֲשֶׂה־לִּֽי׃הַבָּאִים֙ יַשְׁרֵ֣שׁ יַֽעֲקֹ֔ב יָצִ֥יץ וּפָרַ֖ח יִשְׂרָאֵ֑ל וּמָלְא֥וּ פְנֵי־תֵבֵ֖ל תְּנוּבָֽה׃הַכְּמַכַּ֥ת מַכֵּ֖הוּ הִכָּ֑הוּ אִם־כְּהֶ֥רֶג הֲרֻגָ֖יו הֹרָֽג׃בְּסַּאסְּאָ֖ה בְּשַׁלְחָ֣הּ תְּרִיבֶ֑נָּה הָגָ֛ה בְּרוּח֥וֹ הַקָּשָׁ֖ה בְּי֥וֹם קָדִֽים׃לָכֵ֗ן בְּזֹאת֙ יְכֻפַּ֣ר עֲוֺֽן־יַעֲקֹ֔ב וְזֶ֕ה כָּל־פְּרִ֖י הָסִ֣ר חַטָּאת֑וֹ בְּשׂוּמ֣וֹ ׀ כָּל־אַבְנֵ֣י מִזְבֵּ֗חַ כְּאַבְנֵי־גִר֙ מְנֻפָּצ֔וֹת לֹֽא־יָקֻ֥מוּ אֲשֵׁרִ֖ים וְחַמָּנִֽים׃כִּ֣י עִ֤יר בְּצוּרָה֙ בָּדָ֔ד נָוֶ֕ה מְשֻׁלָּ֥ח וְנֶעֱזָ֖ב כַּמִּדְבָּ֑ר שָׁ֣ם יִרְעֶ֥ה עֵ֛גֶל וְשָׁ֥ם יִרְבָּ֖ץ וְכִלָּ֥ה סְעִפֶֽיהָ׃בִּיבֹ֤שׁ קְצִירָהּ֙ תִּשָּׁבַ֔רְנָה נָשִׁ֕ים בָּא֖וֹת מְאִיר֣וֹת אוֹתָ֑הּ כִּ֣י לֹ֤א עַם־בִּינוֹת֙ ה֔וּא עַל־כֵּן֙ לֹֽא־יְרַחֲמֶ֣נּוּ עֹשֵׂ֔הוּ וְיֹצְר֖וֹ לֹ֥א יְחֻנֶּֽנּוּ׃וְהָיָה֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יַחְבֹּ֧ט יְהוָ֛ה מִשִּׁבֹּ֥לֶת הַנָּהָ֖ר עַד־נַ֣חַל מִצְרָ֑יִם וְאַתֶּ֧ם תְּלֻקְּט֛וּ לְאַחַ֥ד אֶחָ֖ד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֮ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיהוָ֛ה בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
יפקוד. ענין השגחה: לויתן. הוא הדג הגדול שבים וכן תמשוך לויתן בחכה (איוב מ): נחש. הלויתן הוא דומה לנחש: ברח. כענין מטה ההושם לסגור השער ומבריח מקצה השער עד קצהו ולכן יקרא הלויתן בריח כי מבריח מקצה הים עד קצהו עקלתון. ענין עקום ועוות כמו ארחות עקלקלות (שופטים ה): התנין. כן נקרא הדג הדומה למראית הנחש וכן התנינים הגדולים (בראשית א): חמר. ענינו יין משבח כמו תשתה חמר (דברים לב): ענו. ענין הרמת קול כמו וענו הלוים וגו׳ קול רם (שם כז): לה. עליה: נוצרה. ענין שמירה כמו נוצר חסד (שמות לד): לרגעים. מל׳ רגע: יפקד. ענין חסרון כמו כי יפקד מושבך (ש״א כ): עליה. עלי הגפנים: אצרנה. אשמרנה: חמה. ענין כעס: שמיר שית. כמו שמיר ושית ותחסר הוי״ו והם מיני קוצים וכן ועלה שמיר ושית (לעיל ה): אפשעה. כמו אפסעה בסמ״ך וענינו פסיעת הרגל: אציתנה. ענין הדלקה והבערה כמו ותצת בסבכי היער (לעיל ט): יחזק. ענין אחיזה כמו ויחזיקו האנשים בידו (בראשית יט): במעזו. מלשון עוז וחוזק וכן נקראה התורה כמו שכתוב ה׳ עוז לעמו יתן (תהלים כט): יציץ. כעין הפרח וגדול ממנה וכן נאמר ויצא פרח ויציץ ציץ (במדבר י״ז): תנובה. כמו כתנובה ותחסר הכ״ף כמו ייטיב גהה (משלי וז) ומשפטו כגהה, ותנובה ענינו צמחי השדה כמו מתנובות שדי (איכה ד): בסאסאה. מלשון סאה והיא מלה כפולה כמו ירקרק אדמדם: בשלחה. הוא שם כולל לשדות ולגנות וכן שלחיך פרדס רימונים (ש״ה ד): תריבנה. מלשון מריבה: הגה. ענין הסרה כמו הגו רשע לפני מלך (משלי כה): גיר. הוא הס״ד וכן על גירא די כתל היכלא (דניאל ה): מנופצות. ענין רציצה וכתיתה כמו ונפץ הכדים (שופטים ז): אשרים. אילן הנעבד: וחמנים. דמות מה עשוי לעבודת החמה: בצורה. מלשון מבצר וחוזק: בדד. יחידה מבלי יושביה כמו איכה ישבה בדד (איכה א): נוה. ענין מדור כמו נוה איתן (ירמיה מט): משולח. מגורש וכן הן ישלח איש את אשתו (שם ג): ירבץ. ענין השכיבה לנוח: וכלה. מלשון כליון: סעיפיה. ענפיה כמו בסעפותיו קננו (יחזקאל לא): קצירה. כן נקרא הענף כמו ועשה קציר כמו נטע (איוב יד): מאירות. מבערות כמו ולא תאירו מזבחי חנם (מלאכי א): בינות. מל׳ בינה: עושהו. המגדל ומרומם אותו וכן ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמט): יחבט. ענין הכאה במקל להפריש התבואה מהקשין כמו כי במטה יחבט קצח (לקמן כח): משבלת. הוא חוזק מרוצת המים כמו אל תשטפני שבולת מים (תהלים סט): לאחד אחד. כמו אחד לאחד ור״ל לצרף אחד לאחד: יתקע. מלשון תקיעה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך